סיפורו של כסא האדירונדק
כסא האדירונדק, או בשמו המקורי כסא ווסטפורט, קיבל את שמו מאזור הרי האדירונדק במדינת ניו יורק (Adirondack Mountains), אזור הררי מדהים ביופיו עם נחלים, אגמים ויערות. הכסא נולד בתחילת 1900 בעיירה קטנה בשם ווסטפורט (Westport) במדינת ניו יורק.
ממציא הכסא, תומס לי (Thomas Lee), נהג לבלות את הקיץ עם משפחתו בעיירת הנופש מדי שנה. תומס הגיע ממשפחה אמידה, בוגר הרווארד שנשר מלימודי משפטים כדי לחיות בהרי האדירונדק ולעבוד בחיק הטבע. לפי הסיפור, קיץ אחד החליט תומס לבנות כסא שיהיה עמיד בתנאי השטח הקשים של האדירונדק, מאוזן ונוח לישיבה על כל משטח.
תומס לי יצא לדרך, ובין השנים 1900-1903 עבד על בניית הכסא, כשכל גרסה של הכסא עוברת לבני משפחתו לבדיקה והערות. לבסוף בשנת 1903 הצליח לבנות את הכסא האולטימטיבי, בעל ידיות רחבות, גב גבוה ומשענת בזוית אופטימלית. הגרסה הראשונה של הכסא נזקקה ללוח עץ אחד למשענת הגב ולמושב הכסא.
זמן קצר לאחר שסיים לעבוד על הכסא נפגש תומס עם ידיד שאיתו נהג לצוד, הארי באנל (Harry Bunnel), שהיה בעלים של נגרייה קטנה בווסטפורט. הארי דאג להכנסתו ושיתף את חברו בחששותיו. תומס הציע לשתף אותו בתוכניות הכסא שלו, ללא תמורה. באנל התחיל לייצר ולמכור את הכסא וגילה שהוא מאוד פופולרי, ואז ב- 18 ביולי 1905, באנל רשם את הפטנט עבור כסא הווסטפורט הראשון.
במשך למעלה מ- 20 שנה באנל המשיך לייצר ולמכור כסאות ווסטפורט בהצלחה רבה, כשכל כסא חתום על ידו. הכסא הפך ללהיט בזכות הנוחות והעמידות שלו לאורך זמן.
כסא האדירונדק הנוכחי הוא הדור הבא של כסא הווסטפורט המקורי. ייצור הכסא מלוחות שלמים הפך את הייצור ליקר, וב- 1938 אירווינג וולפין (Irving Wolpin) מניו ג'רזי, רשם פטנט חדש לכסא גן שבו המשענת והמושב מורכבים ממספר לוחות צרים יותר שמאפשרים קימור בגב הכסא. הגרסה הזו היא הבסיס לכסא האדירונדק המודרני שמיוצר עד היום.
בשנים האחרונות כסאות האדירונדק מיוצרים במגוון גרסאות מסוגי עץ שונים ומפלסטיק קשיח, שהופך אותם ליותר עמידים וללא צורך בצביעה חוזרת ותחזוקה שוטפת. כסא האדירונדק הוא כסא איקוני ששזור בתרבות הפנאי וחיי החוץ בהסטוריה האמריקאית. חלק בלתי נפרד מחוויית החיים מחוץ לבית, נוחות ועמידות לאורך שנים.
